חבויות
במקרה של תאונה, שאינה תאונת דרכים, נפגעים פונים לגורם האחראי לפגיעתם על מנת שיחוב בנזקי גוף שנגרמו מהתאונה.
אחד מאבני היסוד של המשפט הישראלי הוא בהכרת החובה לשמור על רמת תחזוקה סבירה של רשות הרבים כגון: רחובות, חנויות אולמות אירועים וכו', ולהטיל אחריות נזיקית על מי שיוצר מפגע ברשות הרבים. פקודת הנזיקין קובעת תנאים מסוימים שרק אם הם מתקיימים הנפגע יהיה זכאי לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו לו.
התנאי הראשון, הינו רשלנות של גורם כלשהו שגרם למפגע למשל בור שלא כוסה, צינור בולט, חוטי חשמל בולטים וכד'. במקרה כזה יש לנפגע זכות לתבוע את הגוף אשר גרם למכשול או היה אחראי על המקום שבו היה המכשול.
תנאי שני להצלחת תביעה מסוג זה הוא הוכחת קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. כלומר, לא מספיק להוכיח לדוגמה שהנהלת החנות לא ניקתה את הרצפה כראוי אלא כתובע חלה חובה להוכיח שכתוצאה מהלכלוך עצמו, נגרמו פגיעות הגוף.
תנאי שלישי, הוא להוכיח נזק גוף שנגרם כתוצאה מהאירוע בין אם נותרה נכות ובין אם לאו. במקרים בהם נותרה נכות קיימת חובה להגיש חוות דעת רפואית ערוכה ע"י מומחה בתחום הפגיעה.
בניגוד לתאונות דרכים, בהן מוטלת על חברת הביטוח אחריות מוחלטת, תביעות מסוג אלו הינן מעט קשות וסבוכות יותר להוכחה שכן על התובע מוטל נטל ההוכחה להוכיח רשלנות וקשר סיבתי כאמור לעיל, וקיימים מקרים בהם ייתכן כי תיווצר "שרשרת" חבים - קרי, מספר גורמים אשר עשויים לשאת ברשלנות.
משרדנו כאמור מייצג תובעים ונתבעים בתביעות מסוג, דבר המהווה יתרון בניהול התיק.