תאונות עבודה
חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה, אשר ארעה לאדם תוך כדי עבודתו אצל מעסיק או מטעמו. להגדרה של תאונת עבודה נכנסת קשת רחבה של פעילות: תאונה המתרחשת כבר מן היציאה מן הבית למקום העבודה, תאונה המתחרשת במהלך שעות העבודה, לרבות כזאת המתרחשת בדרכו של העובד חזרה מן העבודה לביתו.
על מנת שתאונה תוכר כתאונת עבודה לפי החוק, צריך להוכיח בפני וועדה מטעם המוסד לביטוח הלאומי כי קיים קשר סיבתי בין הנזק לבין התאונה, זאת לאחר שהוכח כי התאונה נכנסת להגדרה של תאונת עבודה כהגדרתה בחוק.
בנוסף, לעתים המוסד לביטוח הלאומי עשוי להכיר ב"מחלת מקצוע". בניגוד לתאונת עבודה מחלת מקצוע תוכר במקרים בהם אין המדובר באירוע תאונתי ספציפי אלא במחלה אשר פיתח העובד כתוצאה מתנאי עבודה אליהם נחשף במהלך עבודתו. למשל, פגיעה בשמיעה עקב חשיפה מתמשכת לרעש, מחלה זיהומית שעשויה להיגרם עקב עבודה עם חומרים מסוכנים, מחלה בפרקי הידיים כתוצאה מהקלדה מרובה וכד'.
כעובד שנפגע בתאונת עבודה או במחלת מקצוע, יתכן כי עומדת לך עילת תביעה נוספת כנגד גורמים אחרים חוץ מהמוסד לביטוח לאומי:
המעביד - במידה והייתה רשלנות רבתי מצידו של המעביד.
חברת הביטוח של המעביד - פוליסת ביטוח חבות מעבידים (אנו מייצגים את שני צדדי המתרס, ועל כן הרחבה באשר לפוליסות חבויות תחת לשונית 'חבויות').
חברת הביטוח אצלה מבוטח העובד - במידה ויש לך כעובד ביטוח חיים ו/או ביטוח מנהלים על פי רוב מופיע בהם נספח העוסק במצבים של אובדן כושר עבודה או נכות הנובעת מהתאונה. יתכן כי פוליסת ביטוח הדירה או פוליסת הביטוח לעסק מכילות פרק לביטוח תאונות אישיות.
באשר להתיישנות התביעה, תביעה למוסד לביטוח לאומי יש להגיש תוך שניים עשר חודשים מיום קרות התאונה. תבעה של רשלנות כנגד המעביד יש להגיש עד 7 שנים מיום קרות האירוע הרשלני.
אנו, משרד זמר ברימר ושות' מייצגים הן תובעים והן נתבעים בתחום תאונות העבודה. מכך, משרדנו ניחן בידע נרחב ומקיף מכל זווית ורזי תחום זה. למשרדנו ניסיון ענף ופרקטי בכל הנוגע לתביעות שמקורן תאונות עבודה.