​מטרתו העיקרית של ביטוח חיים היא הגנה כלכלית על היקרים לנו מפני קשיים כלכליים במקרים של מוות או נכויות קשות של המבוטח- שהוא בדרך כלל המפרנס העיקרי. ההגנה הבסיסית שמעניק ביטוח החיים הוא שימור רמת החיים שאליה רגילים גם לאחר מקרים קשים וגם לאחר יציאה לגמלאות.

בעת פטירתו של המבוטח, חייבת חברת הביטוח לשלם למוטבים קבועים בפוליסה את סכום הביטוח, נכון ליום הפטירה. בעניין זה יש לשים לב: הזכאים לתגמולי הביטוח אינם בהכרח יורשי המנוי, אלא המוטבים אותם מינה המנוח בחייו למקרה מותו. תשלום זה ישוחרר כסכום חד פעמי אחד כולל או יתפרש על פני חודש בחודשו כקצבה, על פי תנאי הפוליסה שנרכשה. סכום הכסף שיינתן ידוע מראש ומצוין בפוליסת ביטוח החיים.

בכל פוליסת ביטוח חיים יידרש המבוטח למלא ולחתום על הצהרת בריאות. אי דיוק בהצהרת הבריאות עשוי לגרום לחברת הביטוח להתנער מתשלום למוטבים במקרה של נכות או אובדן כושר עבודה.

במידה שפוליסת הביטוח מתייחסת גם למקרים בהם חלה המבוטח במחלה קשה, שהינה מחלה שמופיעה ברשימת ה'מחלות הקשות' בפוליסת הביטוח, עשויה להתעורר מחלוקת בין המבוטח והמבטח בנוגע לשאלה: האם מצבו הרפואי של המבוטח עולה לכדי המחלה האמורה.

לעיתים, פוליסת הביטוח תכלול גם רכיב של נכות, קרי, הפוליסה תכסה את המבוטח במקרה שנגרמה לו נכות צמיתה, כתוצאה מאחד המקרים הנקובים בפוליסה. מחלוקת נוספת שעשויה להתעורר בין המבוטח והמבטח הינה שיעור אחוזי הנכות שנגרמו למבוטח.

על מנת לגשר על מחלוקות אלה, ומחלוקות רבות שעשויות להתרחש, יש להיוועץ עם עורכי דין מנוסים אשר מתמחים בדיני הביטוח בכלל ובענף זה בפרט.

רובנו מבינים מהי חשיבותו של ביטוח החיים עבורנו ועבור יקירנו, אך איננו יודעים מה עלינו לעשות במקרים בהם נאלצים לממש את זכיותיהם מכוח הפוליסה.